הישרדות: איי הפנינה

יום שבת, סביבות 11 בלילה. ההפקה הישראלית של הישרדות שמרה לעצמה טריק אחרון בשרוול. למרות סכסוך ארוך טווח עם ההפקה האמריקאית שממנה הם קנו את הפורמט, הם מצליחים להביא אף-על-פי-כן להצבעות צופים על ידי SMS. זאת במעין מהלך מתחכם-חדשני שבו שני מתמודדים עולים לגמר שבו חייבה ההפקה האמריקאית שהמושבעים, 8 האנשים האחרונים שהודחו מהמשחק, יצביעו ויחליטו על המנצח. בשביל ההפקה הישראלית, לא היה ולא נשמע. הרעיון של אי שיתוף של כל העם בהחלטה ברמה כזאת של ריאליטי לא מצליח להיקלט וההפקה נלחמת בכך. הייתי אומר שאנחנו מונעים מקפיטליזם טהור אבל יש פה משהו מעבר. קשה לחשוב שאנחנו קפיטליסטים יותר מהאמריקאים.

לאחר שהצופים שולחים מספר שובר שיא של מסרונים לטובת מירית וקנין, הבחורה המזרחית הנחמדה ששיחקה את המשחק "עם דרך ארץ" והייתה "קודם כל בן אדם" המושבעים מחליטים לפנות נגדה ומצביעים רובם לאריק אלפר – האשכנזי, הרופא, ששיחק את המשחק בצורה תחמנית. שנגיד שאנחנו סומכים על רופאים? אולי לא. שנגיד שאנחנו סומכים על אשכנזים? אולי לא.

אריק, שבמשך משחק שלם פיזר הבטחות לכל המתמודדים כולם, הפר 100% מההבטחות שלו, ועדיין מקבל את אמונם ואמונתם של חבר המושבעים. הוא מצליח ליצור מציאות מופרדת מהמציאות היום-יומית, “מציאות הישרדות" שבה לדרך הארץ של מירית אין כל משמעות. הוא מחזק מחדש את סיפור המציאות ההישרדותית הנפרדת במשך כל תוכנית הגמר ומצליח בכך – המושבעים מפרידים את תפישת המציאות היום-יומית שלהם ויוצרים תפישה שיפוטית חדשה בה אין משמעות לערכים מוסריים בסיסיים (מירית חזרה והדגישה שהיא מייצגת "את הדרך").

היכולת שלהם ליצור מציאות חדשה כזאת, כמעט מאין, מבטאת את היכולת האנושית לאמונה – חיבור בין סיפורים דמיוניים למציאות, אישית או כללית יותר, והסתכלות על חיבור זה כנובע מן המציאות. אנו יכולים לראות, אם כן, במקרה הזה דוגמא מושלמת לליכולת של אדם בעל אינטרסים אשר מחבר אותם לסיפור ויוצר בעזרתם מציאות חדשה, הנדמית כמנותקת מהאינטרסים שלו, בה האפשרות שהוא לא יזכה אינה קיימת - עקב כך שהערכים של אריק (באורח פלא) מותאמים בדיוק למציאות זו. אריק מדבר על "הישרדות" בתור מציאות שאין לו השפעה עליה, שהיא חיצונית לו, ושהיא כפתה עליו את המשחק התחמני והמלוכלך. בעצם – אם נסתכל על מירית, נראה שההסתכלות האובייקטיבית כביכול של אריק על המשחק מתעלמת מקיומם של שחקנים בעלי בסיס ערכים שונה משלו. אריק מודע, אחרי עשרות נסיונות בהבטחות ושבירתן, ליכולת הבסיסית שלנו להשעות את הספק (Suspension of Disbelief, or SOD) וליצור מציאות המבוססת על נרטיב שהופך את מערכת הערכים של יוצרה לזאת ה”נכונה”, גם אם הוא הוכיח את עצמו ככזה שפוגע בנו (או במושבעים, במקרה הזה). ברגע שהמשחק נגמר, לא היה עוד צורך במציאות הזאת וקיבלנו את זה (שימו לב איך אריק מפריד בין המציאויות):

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3720321,00.html

דניאל.

מחשבות